בַּֽעֲלֵ֣י אֲסוּפּוֹת. אֵין אֲסוּפוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין. כְּמַה דְתֵימַר אֶֽסְפָה לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. דָּבָר אַחֵר. בַּֽעֲלֵ֣י אֲסוּפּוֹת. שֶׁנֶּאֱמָרִים בָּאֲסֵיפָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם יֹאמַר לִי אָדָם שֶׁיֵּשׁ דִּבְרֵי הָיָּמִים בְּבָבֶל הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמֵבִיאוֹ מִשָּׁם. וְעַכְשָׁיו אִם מִתְכַּנְּסִין כָּל רַבּוֹתֵינוּ אֵין יְכוֹלִין לְהָבִיאוֹ מִשָּׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
שנאמרים באסיפה. בחבורה:
שיש דברי הימים בבבל. אמתני' דדברי הימים קאמר לפי שיש בה הרבה טעמי התורה ופירושה:
ועכשיו אם מתכנסין וכו'. לפי שהרבה הוא ועוד שנגנז וכדאמר בבבלי פ' תמיד נשחט בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמל דדרשה ומיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם:
וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. וְלָמָּה לֹא אָמַר וּכְמַסְמְרוֹת קְבוּעִים וּכְאִילָנוֹת נְטוּעִים. בָּחֲרוּ לָהֶם בֵּירְרוּ הַבַּרְזֶל וְשִׁיבְּחוּ הַמַּטַּע שֶׁלַּמַּטִּיל. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. מַה הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ חוֹזֵר וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מְקוֹמוֹ נִיכָּר. כָּךְ כָּל מִי 50b שֶׁפָּֽשְׁטוּ יְדֵיהֶם הָרִבִּים בּוֹ יָד. אַף עַל פִּי שֶׁחָֽזְרוּ וְקָֽרְבוּ אוֹתוֹ סוֹפוֹ לִיטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. מַשְׂמֵרוֹת כָּתוּב. מַה מִשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אַף הַמַּסְמֵרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כַּמָּה מַסְמֵרִים יְהוּ בָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲמִשָּׁה. כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. רִבִּי חִינְנְא אָמַר. שִׁבְעָה. וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃ דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. תִּשְׁעָה. רִבִּי הָיָה נוֹתֵן אַחַד עָשָׂר עַל זֶה וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עַל זֶה. מִנְייָן מִשְׁמָרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. כַּלְבָּת אֵינָהּ עוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן מַסְמֵרִים. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָהוּ לִיתֵּן כּוּלָּן עַל גַּבֵּי מִנְעָל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. מָהוּ לִיתֵּן כּוּלָּן עַל גַּבֵּי סַנְדָּל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. תַּנֵּי. אֵין מְגָֽרְדִין סַנְדָּלִים וּמִנְעָלִים יְשֵׁנִים אַבָל סָכִין וּמַדִּיחִין אוֹתָן. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִייָה רַבָּה אָֽמְרִין. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִין. מְגָֽרְדִין. שְׁנִיִים הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מְגָֽרְדִין. שְׁאָלוֹן לְרִבִּי. אֲמַר לוֹן. אֵין מְגָֽרְדִין. אֲמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָא אֲזִילָה חָדָא מִן תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִייָה רַבָּה. אָמַר רִבִּי חְייָה בַּר אַשִּׁי. נְהִיגִין הֲוֵינָא יָֽתְבִין קוֹמֵי רַב וּמַשְׁחִין וּמַשִּׂיגִין אֲבָל לֹא מְגָֽרְדִין. תַּנֵּי. לֹא יִלְבַּשׁ אָדָם מִנְעָלִים וְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים אֶלָּא אִם כֵּן הִילַּךְ בָּהֶן מִבְּעוֹד יוֹם. כַּמָּה יְהֵא בְהִילּוּכָן. בְּנֵי בֵייתֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא אָֽמְרִין. מִן דְּבֵית רַבָּה דְּבַר קַפָּרָא עַד בֵּית רַבָּה דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. מִכְּנִישְׁתָּה דְבַבְלָאֵי עַד דִּרְתָה דְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. טִיבֵּרִאֵי אָֽמְרִין. מִן סִידְרָא רַבָּה עַד חָנוּתֵי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תַּנֵּי. לֹא יִסּוֹךְ אָדָם מִנְעָלִים וְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים. לֹא יִסּוֹךְ אָדָם אֶת רַגְלוֹ וְהִיא בְתוֹךְ הַמִּנְעָל וְאֶת רַגְלוֹ וְהִיא בְתוֹךְ הַסַּנְדָּל. אֲבָל סָךְ הוּא אֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל אֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ הַסַּנְדָּל. סָךְ אָדָם שֶׁמֶן וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטַבֹּלֵייָא חֲדָשָׁה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׂ. לֹא יִתְנֵנָּה עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה שֶׁלְּשַׁייִשׁ לְהִתְעַגֵּל עָלֶיהָ. רַבָּן שִׂמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. בְּשָׁעָה שֶׁדִּבִרֵי תוֹרָה יוֹצְאִין מִפִּי בַעֲלֵיהֶן כְּתִיקֻּנָן הֵן עֲרֵיבִין לְשׁוֹמְעֵיהֶן כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם יוּצְאִין מְמוּסְמָסִין הֵם מָרִין לְשׁוֹמְעֵיהֶן כְּמַסְמְרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשיגין. מכבסין:
חדשים. דשמא לא יהו מכוונים לרגליו ואתי לטלטולי:
כמה יהו בהלוכן. מבעוד יום:
מן סידרא רבה. מבית המדרש הגדול:
תני לא יסוך אדם וכו'. מפני שהוא מעבדן:
והיא בתוך המנעל. מפני שהמנעל נהנה ממנו ונמצא מעבדו:
ומתעגל. ומתגלגל ע''ג עור שלוק ואינו חושש ובלבד שלא יתננה להקטיבלייא ע''ג טבלה של שייש ולהתעגל עליה דמיחזי כמכוין לעבדה יפה הואיל ושוטחה על גבי טבלא:
רבן שמעון בן גמליאל מתיר. הואיל ומכל מקום אינו סך השמן עליה אין כאן משום מעבד:
ממוסמסין. מסורסין ומסורגין הם אינם מתקבלים על לב השומעין ומרים ונוקבים הן כמסמרות:
שניים. תלמידים השניים אמרו משמו אין מגרדין:
הא אזילא חדא מן תלמידוי דר''ח רבה. הלך וחסר לו דבר אחד מהן שהרי רבי מן הראשונים הוא וקאמר אין מגרדין:
בחרו להם ביררו הברזל. בחרו להם לדמות להברזל ולהמטע שלו שהוא המטיל והוא ברזל קלל מטיל בלעז וכלומר לדוגמת השבת שלו דימה אותם המקרא שהוא דבר קבוע ויפה ומשובח:
שפשטו ידיהם הרבים בו יד. שנידו והרחיקו אותו החכמים מהם אע''פ שחזרו וקרבו אותו סופו לקבל עונשו:
כמה מסמרים יהו בו. בסנדל ויהא מותר לצאת בו בשבת לפי שלא גזרו אלא מעין המאורע שהיו לחזק אבל אלו הא דחשיב לקמיה אינן אלא לנוי ומותר:
וכימיך. שהן שבעה ימי שבוע דבאך תרגומו תוקפך וכתיב ברישיה דקרא ברזל ונחשת מנעליך:
מניין משמרות. כדלעיל דמשמרות כתיב ונתן על האחד יותר להכיר כוונת הרמז:
כלבת. הוא כלבוס הנזכר בבבלי פ' במה אשה ושני ראשיו חדין וכפופין:
אינה עולה לחשבון מסמרים. ומותר דאינו כשאר מסמרים ולא גזרו אלא מעין המאורע:
שרי. כיון דנשתנה לא זרו:
אין מגרדין. בשבת סנדלים ומנעלים ישינים מפני שקולף והוי ממחק:
אבל סכין. הך ברייתא פליגא אדלקמן:
משמרות כתיב. בשין השמאלית רמז לסנדל המסומר שיהו בו כ''ד מסמרים מרומז לכ''ד משמרות וגרסי' להא בפ' במה אשה על מתני' לא יצא בסנדל המסומר:
נִתְּנ֖וּ מֵרוֹעֶה אֶחָֽד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ. אִם שָׁמַעְתָּה דָבָר מִפִּי קְטַן יִשְׂרָאֵל וַהַנְייָךְ. לֹא יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי קָטָן אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי חָכָם. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי רוֹעֶה. וְאֵין רוֹעֶה אֶלָּא מֹשֶׁה. כְּמַה דְתֵימַר וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי עוֹלָם֖ מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּֽעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רוֹעֶה צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת ר֥וּחַ קָדְשֽׁוֹ. לֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי רוּעֶה אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִתְּנ֖וּ מֵרוֹעֶה אֶחָֽד. וְאֵין אֶחָד אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמַה דַתָּ מַר שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְי אֱלֹהֵ֖ינוּ יְי אֶחָֽד׃
Pnei Moshe (non traduit)
ניתנו מרועה אחד. ודריש לה שאם שמעת איזה דבר תורה שהנאך ואפי' מפי קטן מישראל תכבדו כאלו שמעת מפי אחד וכדמסיק אין אחד אלא הקב''ה:
וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַֽמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹֽא אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְי רֹֽפְאֶֽךָ׃ רַב אָמַר. וּבִלְבַד בְּרוֹקֵק. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֲפִילוּ אָמַר נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִֽהְיֶה֖ בְּאָדָ֑ם וְרוֹקֵק אֵין לוֹ חֶלֶק לְעָתִיד לָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
ובלבד ברוקק. הוא דאין לו חלק לעה''ב לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:
אפי' אמר נגע צרעת וגו'. אע''פ שאין בו שם שמים:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּגוֹן אִילֵּין כּוּתָאֵי דְּמִשְׁתְּבָעיִן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. נִכְתָּב בְּיוּ''ד הֵ''א וְנִקְרָא בַאֲלֶ''ף דַּלֶּ''ת.
Pnei Moshe (non traduit)
דמשתבעין. והוגין את השם וכתיב זה שמי וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא וכדדריש ר' יעקב נכתב ביו''ד ה''א ונקרא באל''ף דל''ת:
משנה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים אַחְאָב יָרָבְעָם מְנַשֶּׁה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ. לֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת בִּלְעָם וְדוֹאֵג אֲחִיתֹפֶל וְגֵחֲזִי׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ג' מלכי' וד' הדיוטות. אע''פ שגדולים וחכמים היו אין להם חלק לעה''ב שלא היתה אמונתם שלימה ואע''ג דבלעם מעובד כוכבים הוה ואנן תנן כל ישראל יש להם חלק לעה''ב משום דקי''ל חסידי עכו''ם יש להן חלק לעה''ב אשמעינן דבלעם לאו מחסידי עובד כוכבים הוה:
הלכה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת כול'. וְכוּלְּהֶם חִידְּשׁוּ עֲבֵירוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וכולהם חידשו עבירות. כל המלאכים שאחרי ירבעם כדלקמן ומפני מה תלה הכתוב בירבעם בכל מקום:
וְכִי מֶה עָשָׂה אָחָז. עַל יְדֵי שֶׁבָּנָה כִסֵּא בָעֲזָרָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאֶת אולָּם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר בָּנוּ בַבָּיִת וגו'. רִבִּי חוֹנִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לָמָּה נִקְרְא שְׁמוֹ אָחָז. שֶׁאָחַז בַּבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבַבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. לְמָה הָיָה אָחָז דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וּמְסָרוֹ לְפֵידָגוֹגוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהוֹרְגוֹ. אָמַר. אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ הֲרֵי אֲנִי מִתְחַייֵב מִיתָה. אֶלָּא אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת מֵינִיקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז. אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תַּייָשִׁים. אִין אֵין תַּייָשִׁים אֵין צֹאן. אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה. אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. אִם אֵין עוֹלָם כִּבְיָכוֹל. כָּךְ הָיָה אָחָז סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר. אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים. אִם אֵין גְּדוֹלִים אֵין חֲכָמִים. אִם אֵין חֲכָמִים אֵין נְבִיאִים. אִם אֵין נְבִיאִים אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. אִם אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֵין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כִּבְיָכוֹל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מַייְתֵי לָהּ מִן הָדָא וְחִיכִּיתִי לַֽיי הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָי֖ו מִבֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב וְקִיוֵּיתִי לֽוֹ׃ אֵין לָךְ שָׁעָה קָשָׁה בָעוֹלָם מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָֽנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא. מֵאוֹתָה שָׁעָה וְקִוֵּיתִי לֽוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בְסִינַי כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַח֭ מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ. וּמָה אַתְּ מוֹעִיל. הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן לִ֣י יְי. וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלֹא תַלְמִידָיו הָיוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ חֲבִיבִין עָלָיו וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם בָּנַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
ואת אולם הכסא. פסוק זה לא נמצא ולא שייך זה כלל אצל אחז ונראה דט''ס הוא וצ''ל וביום שמנה לחדש באו לאולם ה' וגו' ופסוק זה בד''ה גבי יחזקיהו אשר טיהר הכל מה שהזניח אחז ככתוב שם:
מייתי לה מן הדא וחכיתי לה' וגו' שהחזיר ישעיהו ועשה כל הפעולות ללמדם תורה מפני שבטל אחז עד הנה:
מאותה שעה. אעפ''כ וקויתי לו שכבר הבטיח לנו בסיני ע''י משה כי לא תשכח מפי זרעו:
ומה את מועיל. ואם תאמר ומה את מועיל הרי כבר ראיתי תועלת כדמסיים הנה אנכי והילדים וגו' א''נ לנגד אחז דיבר ומה את מועיל במעשיך אעפ''כ עלתה בידי להעמיד תלמידים:
כָּתוּב בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָֽאֱלִי֖ אֶת יְרִיחוּ בַּֽאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂג֤וּב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ. חִיאֵל מִן יְהוֹשָׁפָט. יְרִיחוֹ מִבִּנְיָמִין. אֶלָּא שֶׁמְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַייָב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּֽאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂג֤וּב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ. בַּֽאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ לֹא הָיָה מְאַיִין לְלַמֵּד. וּבִשְׂגוּב הָרָשָׁע הָיָה לוֹ מְאַיִין לְלַמֵּד. לְפִי שֶׁרָצוּ לְרַבּוֹת אֶת מָמוֹנָן וְשָֽׁלְטָה בָהֶן מְאֵירָה וְהָיוּ מִתְמוֹטְטִין וְהוֹלְכִין. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּדְבַ֣ר יְי אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד֖ יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן נֽוּן. כָּתוּב וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֙הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד֘ אֶל אַחְאָב֒ חַי יְי אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם יִֽהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּי֭ אִם לְפִ֥י דְבָרִֽי׃ וְכִי מָה עִנְייָן זֶה אֶצֶל זֶה. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. הָדֵין חִיאֵל גַּבְרָא רַבָּא הוּא. אֵיזִיל חֲמֵי לֵיהּ אַפִּין. אֲמַר לֵיהּ. לִי נָה מֵיזַל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא מֵיזַל וִינוֹן אָֽמְרִין מִילִּין דְּמַכְעִיסִין לָךְ וְלִינָה יְכִיל מִיסְבּוֹל. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין אָֽמְרִין מִילָּה דְּמַכְעֲסָה לִי כָּל מַה דְאַתְּ גְּזַר אֲנָא מְקַייֵם. אֲזַל וְאַשְׁכְּחוֹן עֲסִיקִין בָּהֵן קִרְייָא וַיַּשְׁבַּ֣ע יְהוֹשֻׁ֔עַ בָּעֵ֥ת הַחִ֖יא לֵאמֹ֑ר אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְי אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶת הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֶת יְרִיח֔וֹ בִּבְכֹר֣וֹ יְיַסְּדֶ֔נָּה וּבִצְעִיר֖וֹ יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ׃ אֲמַר. בְּרִיךְ הוּא אֱלֹהֵהוֹן דְּצַדִּיקַייָא דִמְקַייֵם מִילֵּי דְצַדִּיקָא. וַהֲוָה תַמָּן אַחְאָב. אֲמַר לוּן אַחְאָב. וְכִי מִי גָדוֹל מִמִּי מֹשֶׁה אוֹ יְהוֹשֻׁעַ. אָֽמְרִין לֵיהּ. מֹשֶׁה. אֲמַר לוּן. בְּתוֹרָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה כָתוּב הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן יִפְתֶּה֭ לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶם֭ לָהֶֽם׃ וּמַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָ֨ה אַף יְי בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹא יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר. ולֹא הִינַּחְתִּי עֲבוֹדָה זָרָה בָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָבַדְתִּי אוֹתָהּ. וְכָל טָבָן וּנְחָמָן דְּאִית בְּעָֽלְמָא אֲתוֹן בְּדָרִי. מִילּוֹי דְמֹשֶׁה לֹא קַמָּן וּמִילֵּי דִּיהוֹשֻׁעַ מְקַיֵּם. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ. אִם כִּדְבָרֶיךָ חַי יְי אֱלֹתֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם יִֽהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּ֖י אִם לְפִ֥י דְבָרִֽי׃ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן הִתְחִיל בּוֹכֶה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי֩ כִשְׁמוֹעַ אַחְאָ֜ב אֶת הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת בְּגָדָ֔יו וַיָּֽשֶׂם שַׂ֥ק עַל בְּשָׂר֭וֹ וַיָּצ֑וֹם וַיִּשְׁכַּ֣ב בַּשָּׂ֔ק וַיְהַלֵּךְ֭ אַֽט׃ כַּמָּה נִתְעַנֶּה. שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת נִתְעַנֶּה. אִם הָיָה לָמוּד לוֹכַל בְּשָׁלֹשׁ הָיָה אוֹכֵל בְּשֵׁשׁ. אִם לָמוּד לוֹכַל בְּשֵׁשׁ הָיָה אוֹכֵל בְּתֵּשַׁע. וַיְהַלֵּךְ֭ אַֽט. מָהוּ עַט. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ יָחֵף. כְּתִיב וַיְהִי֙ דְּבַר יְי אֶל אֵֽלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽר׃ הֲרָאִ֔יתָ כִּֽי נִכְנַ֥ע אַחְאָב֭ מִלְּפָנָיי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. רְאֵה מָנָה טוֹבָה שֶׁנָּתַתִּי בְעוֹלָמִי. אָדָם חוֹטֵא לְפָנַי כַמָּה וְעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבְּלוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב הֲרָאִ֔יתָ כִּֽי נִכְנַ֥ע אַחְאָב֭ מִלְּפָנָיי. חֲמִית אַחְאָב עֲבַד תְּשׁוּבָה. יַ֜עַן כִּֽי נִכְנַ֣ע אַחְאָב מִפָּנַיי לֹֽא אָבִ֤יא הָֽרָעָה֙ בְּיָמָ֔יו בִּימֵ֣י בְנ֔וֹ אָבִ֥יא הָֽרָעָ֖ה עַל בֵּיתֽוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
חיאל מן יהושפט. כדכתיב בד''ה ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וגו' והוא מיהודה וכי מה ענין לו אל יריחו שבחלק בנימין היתה:
וחובה ע''י חייב. ולא היה אחד שהיה רוצה לעבור על קללת יהושע אלא הוא:
ובשגוב. היה לו להרשע הזה ללמד מבניו שכבר מתו ואע''פ כן לא הניח מרשעתו עד שגוב צעירו:
אזיל חמי ליה אפין. לך להראות לפניו ולנחמו וא''ל איני הולך שאיני יכול לסבול לשמוע מהם דברים המכעיסים אותך:
אם כדבריך. אם כך אתה אומר חי ה' אלהי ישראל וגו':
הדא הוא דכתיב ויהי כשמוע וגו'. כלומר כמו שמצינו גם במעשה דנבות שהיה אחאב נכנע כשששמע הדברים מפי אליהו וכן באותו הפעם היה נכנע ובוכה:
וְכִי מֶה עָשָׂה אַחְאָב. כָּתוֹב וַיְהִי֙ הֲנָקִ֣ל לֶכְתּ֔וֹ בְּחַטֹּ֖אות יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן נְבָ֑ט. וַהֲלֹא קוּלּוֹתָיו שֶׁל אַחְאָב הֵם כְּחוּמְרוֹתָיו שֶׁלְּיָרָבְעָם. וְלָמָּה נִמְנָה יָרָבְעָם תְּחִילָּה. שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּקַּלְקָּלָה תְחִילָּה. מָה הֲוָה אַחְאָב עֲבִיד. הֲוָה מְקַשֵּׁט גַּרְמֵיהּ בְּכָל יוֹם וְקָאִים לֵיהּ קוֹמֵי חִיאֵל אִסְרָטִילָטֵיהּ. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. בְּכַמָּה אֲנָא טָב יוֹמָא דֵין. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. כִֵּן וָכֵן. וְהוּא מַפְרִישׁ טִימִיתֵיהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. הָדָא הוּא דִכְתְיב יַ֚עַן הִתְמַכֶּרְךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְי. רִבִּי לֵוִי עֲבַד דְּרַשׁ הָדֵין קִרָייָא אֲשִׁתָּא יַרְחִין לִגְנַאי. רַ֚ק לֹֽא הָיָ֣ה כְאַחְאָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הִתְמַכֵּ֔ר לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְי. אֲתַא לְגַבֵּיהּ בַּלֵּילְיָא. אֲמַר לֵיהּ. מֶה חָטִית לָךְ וּמַה סָֽרְחִית קֳדָמָךְ. אִית לָךְ רֵישֵׁיהּ דִּפְסוּקָה וְלֵית לָךְ סוֹפֵיהּ אֲשֶֽׁר הֵסַ֥תָּה אוֹתוֹ אִיזֶ֥בֶל אִשְׁתּֽוֹ׃ עֲבַד דְּרַשׁ לֵיהּ שִׁתָּא יַרְחִין לִשְׁבָח. רַ֚ק לֹֽא הָיָ֣ה כְאַחְאָ֔ב אֲשֶֽׁר הֵסַ֥תָּה אֹת֖וֹ אִיזֶ֥בֶל אִשְׁתּֽוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
הדין קרייא. ראש הפסוק רק לא היה כאחאב וגו' היה דורש ששה חדשים לגנאי ונראה לו אחאב בחלום וביקש ממנו מפני מה אינו מסיים ודורש סוף הפסוק שלא הכל ממנו היה:
טומתיה. הסך שהיה שוה והאומד שאמדו:
בכמה אנא טב. כמה אני טוב ושוקל יותר היום:
חיאל איסטרטי לטיא. היה בא ועומד לפני חיאל היוצא לחוץ מהכלל והמקולל כדלקמן א''נ אסטרטי לטיה מבחוץ לפתח ביתו של חיאל:
וכי מה עשה אחאב. הא ג''כ אכתי מהקושיא היא והלא אחאב עשה יותר ויותר מירבעם כדכתיב ויהי הנקל וכו' ולמה נמנה ירבעם תחלה ואע''פ בין שתחלה היה מ''מ הגדול ברשעות היה לו למנות בתחלה אלא לפי שהוא התחיל בקלקלה תחלה ולפיכך גם הכתוב תולה בכל מקום בו על חטאות ירבעם:
וְכִי מֶה עָשָׂה יָרָבְעָם. עַל שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב. וַהֲלֹא כַמָּה עֲגָלִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עֲגָלִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל 51a וְאֶחָד דֵּימוֹסִיָּא לְכוּלָּן. וּמַה טַעַם וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל. הֲרֵי לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הֲרֵי דֵּימוֹסִיָּא אַחַת לְכוּלָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
זה אלהיך. פסוק הוא בנחמיה ולשון יחיד על הכולל לכולן:
איה אלהיך. לשון רבים:
ואחד דימוסיא. עיקר וכולל לכולן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source